אחת הסיבות העיקריות שספורטאים נוהגים להתרחק מסויה, היא בעקבות הערך הביולגי הנמוך שלה (BV) שהוא 74. הסויה היא בעלת ערך ביולוגי נמוך מפני שהיא חסרת גופרית המכילה את חומצת האמינו מתיונין. הגופרית היא חשובה במיוחד לסינתוז החלבון, תפקוד תקין של מערכת החיסון, לייצור של גלוטתיון (GSH) בגוף. גלוטתיון אחראי בין השאר על שמירת רמת ה-LDL (הכולסטרול הרע) נמוכה ועל מניעת סתימה של העורקים שלנו.

מחקרים מצאו שחלבון הסויה הוא נחות יותר מחלבון מי הגבינה בתחום הייצור של GSH וחיזוק מערכת החיסון. במחקר מסוים, האכילו חולדות בחלבון סויה שלא מועשר במתיונין שהיווה כ- 13% מסך הקלוריות שלהן. לחולדות אלה היתה גדילה משמעותי

ת בכמות ה כולסטרול הרע (LDL) בגופם, נמצאו בגופם רמות נמוכות של גלוטתיון (GSH) והן לא גדלו בצורה טובה כמו קבוצה אחרת של חולדות שאכלה מזונות בעלי ערך ביולגי גבוה יותר. דאגה נוספת שיש לי בעניין הסויה זו העובדה שסויה מכילה חומרים שחוסמים את העיכול והספיגה של חומרים מזינים. החומרים העיקריים בסויה שגורמים לכך הם לקטין וחומרים מעקבי פרוטאז. הוכח שלקטין הוא גורם למספר גדול של בעיות. בעיה רצינית ביותר היא נזק למעי. פרוטאז מאוד חשוב למפתחי גוף, הוא אנזים שעוזר בעיכול החלבון, מעכבי הפרוטאז שבסויה ללא ספק מפריעים לפעולות הפרוטאז בגוף ובנוסף מפריעים המעכבים גם לאינזמי עיכול נוספים, טריפסין וכמוטירפסין. סויה מכילה תרכובות של אסטרוגן כגון גאניסטאין ודיאדזאין, וכמובן, כפי שכל מפתח גוף יודע, גדילה ברמת האסטרוגן בגוף לא מועילה לו ואף מסוגלת להזיק.

אני מתאר לעצמי עכשיו שאתם רצים לזרוק את כל מוצרי הסויה מהמקרר שלכם, אבל חכו! יש לעניין גם צד חיובי. החומרים המזיקים (כמו לקטין ומעכבי פרוטאז) לא נמצאים בחלבון סויה איזולט, הם מופרדים ממנו על ידי היצרן. דבר נוסף שאתם מרוויחים זוהי התוספת של מתיונין שמוסיף היצרן לחלבון סויה איזולט. התוספת של מתיונין מגדילה באופן משמעותי את הערך הביולוגי של הסויה. מחקרים מראים שלחלבון סויה מועשר במתיונין יש אפילו השפעה יותר גדולה על בניית שרירים מאשר חלבון קזאין (חלבון הנמצא בחלב).