• סניפים
  • צרו קשר
  • *בימי הלחימה זמני אספקת המשלוחים יהיו ארוכים מהרגיל, אנחנו עושים את המירב לזרז את השילוח מול חברות השילוח השונות
להזמנות וייעוץ אישי: 1-599-500-590
גל ציון פור - תזונאי קליני וגיל גרנות
זמן קריאה: 5 דק׳

חלק לא קטן מאוכלוסיית המתאמנים בחדר הכושר מנצל את יכולותיה הפיזיולוגיות של מולקולה מסתורית שנקראת Nitric Oxide (NO), על מנת לשפר את יעילות האימון, למקסם את האפקט האנאבולי לאחר האימון, או סתם כדי להגביר את תחושת ה-PUMP (נפיחות שרירית) המפורסמת שמתלווה לאימונים.     


אז מהי אותה מולקולה מדוברת? כיצד היא מיוצרת? מהם תפקידיה בגוף? וכיצד היא יכולה לתרום לביצוע פעילות גופנית?  כל זאת במאמר הבא.


Nitric Oxide (NO)
 היא אחת המולקולות הבודדות שמסתובבות בגופנו בצורת גז ולא כמוצק או נוזל.


למעשה, NO הוא הגז הראשון שהוכח שהוא פועל כמתווך משני בהעברת מסרים תוך תאיים (Cellular Second Messenger) ברקמות רבות וחשובות בגוף.  הוא התגלה בשנות ה-70 על ידי ד"ר רוברט פארצ'גוט, תגלית שמאוחר יותר תזכה אותו בפרס נובל.  ד"ר פארצ'גוט הבחין שהמולקולה הזו גורמת להרפיה של השריר החלק סביב האנדותל בכלי הדם (אנדותל= השכבה הפנימית ביותר בכלי הדם) ומכך להרחבת כלי הדם, ולכן קרא לה EDRF (Endothelium-Derived Relaxing Factor).  בשנות ה-80 קיבלה המולקולה את השם NO מכיוון שהיא מכילה אטומי חנקן (N) וחמצן (O).  

ל-NO כמה תפקידים חשובים בגוף האדם, ביניהם:

1. העברת מסרים במערכת העצבים – תקשורת בין עצבית

(Nerve To Nerve Communication) .

2. השפעות ואסקולריות (על כלי הדם) שכוללות: הרחבה ישירה של כלי הדם, הרחבה עקיפה של כלי הדם, אפקט נוגד קרישת דם (מעכב היצמדות טסיות הדם), אפקט נוגד דלקת (מעכב היצמדות תאי דם לבנים לדופן האנדותל בכלי הדם), ויסות קשירה ושחרור של חמצן להמוגלובין.    

3. השפעה על מערכת החיסון- ממריץ ומגביר את התגובה החיסונית.

4. השפעה על השרירים- מרפה שרירים חלקים, משתתף בויסות פעילות ספינקטרים (שרירים טבעתיים), מעכב היפרפלזיה (גדילה במספר התאים) של שרירים חלקים, מאיץ ייצור מיטוכונדריות חדשות. 

5. השפעה על הלבלב- מגביר הפרשת אינסולין.


האנזים שאחראי ליצירת Nitric Oxide, נקרא NOS (Nitric Oxide Synthase) והוא מופיע בכמה צורות שונות, תלוי במיקומו בגוף.  קיימים 3 סוגים עיקריים של האנזים:

nNOS (nural)- נמצא בעיקר במערכת העצבים ונקרא גם  NOS1.

iNOS (inducible)- נמצא בכל הרקמות ונקרא גם  NOS2.

eNOS (endothelial)- נמצא בעיקר בכלי הדם ונקרא גם  NOS3.




האנזים הופך את חומצת האמינו ארגינין ל-NO ברקמות רבות בגוף.  מכיוון שמשך זמן מחצית החיים של הגז הוא כמה שניות, הוא מתפרק מהר מאוד ואין טעם לצרוך אותו מבחוץ בצורת גז. בד"כ ניתן לצרוך את חומצת האמינו ארגינין, שאח"כ תהפוך בגוף ל-NO


ייצור לא נורמלי של NO או זמינות ביולוגית לא תקינה, יכולים להתבטא במחלות שונות כמו יתר לחץ-דם, סוכרת מסוג 1 ו-2, השמנה, דיסליפידמיה, כשל לבבי וטרשת עורקים, וכן עם העליה בגיל או אצל אנשים מעשנים. 

מנגנון הפעולה של NO בכלי הדם

כאמור, הגז גורם להרחבה של כלי הדם, בעיקר על ידי הרפיית השריר החלק שעוטף אותם.  שריר חלק הוא שריר שמבצע התכווצויות איטיות ולא-רצוניות שהאדם אינו מודע להן. שריר חלק נמצא באיברים חלולים, כגון הקיבה, המעי, כלי הדם ושלפוחית השתן, והוא נשלט על-ידי מערכת העצבים האוטונומית.


לאחר שנכנס לתוך תאי השריר החלק,  NO גורם ליצירה של מולקולה בשם cGMP, מתווך משני בהעברת מסרים בתא, שבין היתר גורם להרפיה של שריר חלק בכמה דרכים:

  • מונע כניסת יוני סידן לתא השריר ומוריד את ריכוז יוני הסידן שנמצאים כבר בתוך התא.
  • פותח תעלות אשלגן שגורמות להיפר-פולריזציה של התא ולהרפייתו.
  • גורם לעיכוב האנזים MLCK myosin light chain Kinase)), דבר שמוביל להרפיית השריר.


תרופות כמו ויאגרה, מונעות את ההתפרקות של cGMP, בכך מגבירות את משך פעולתו וגורמות להרחבת כלי הדם באזור איבר המין הגברי ולזקפה ממושכת.



אז כיצד יכולה לתרום המולקולה לשיפור הביצועים בחדר הכושר?

האפקט של הרחבת כלי הדם במהלך האימון, או לאחר האימון, בליווי אכילה מתוזמנת ונכונה של חלבון, פחמימה, ואספקת קריאטין, תגרום לזרימה טובה יותר של נוטריינטים כמו חומצות אמינו, גלוקוז, חומצות שומן וקריאטין, לכיוון "השריר הרעב" ואז תהיה בניה טובה יותר של השריר (סינטזת חלבון, אגירת גליקוגן, אחסון קריאטין) והתאוששות מקסימלית מהאימון.  יהיה גם סילוק יעיל יותר של חומרי פסולת וחומצת חלב מהשריר העייף והפצוע, בגלל זרימת הדם המוגברת.       

  
בנוסף, NO גורם להפרשה מוגברת של אינסולין מהלבלב ופועל כאגוניסט של אינסולין (מחקה את פעולתו) בקשירתו לרצפטורים התאיים.  אינסולין הוא הורמון אנאבולי שמגביר את כניסת הנוטריינטים לתוך תא השריר, ולכן NO מגביר עוד יותר את האפקט האנאבולי.    


NO
 תורם גם להגברת תחושת ה-Pump (נפיחות שרירית) שמתרחשת בעת האימון בגלל הגברת זרימת הדם לשריר. 


התוספים לא יכילו Nitric Oxide בצורתו הסופית (גז) בגלל זמן מחצית החיים הקצר שלו, אלא יכילו את הפרקורסורים שלו (החומרים שמהם הוא מיוצר) כמו חומצת האמינו ארגינין.  נוכל למצוא תוספים שמכילים ארגינין בלבד, וגם "פורמולות לפני אימון" (Pre Workout), שמשלבות ארגינין עם פחמימות פשוטות, קריאטין, חומצות אמינו וחומרים נוספים. בין המוצרים הנפוצים: 


AMPED NOS, NITRIC BOOST, NOZ, Nitrous.

לסיכום

הגז NO מביא איתו יתרונות פיזיולוגיים רבים שיכולים לסייע במיקסום יעילות האימון וההתאוששות ממנו.  חשוב לציין שמינון גבוה של ארגינין עלול להוריד את לחץ הדם (בגלל האפקט של הרחבת כלי דם), עלול לשנות את מאזן האשלגן בגוף (בעיקר אצל אנשים עם בעיות בכבד) ועלול להעלות את רמת הסוכר בדם (בעיקר אצל חולי סוכרת). 


לכן, חשוב להיצמד להוראות היצרן ולא לקחת מינונים גבוהים ממה שכתוב.


בנוסף, חולי כליה וכבד, אנשים בעלי לחץ דם נמוך או כאלו שנוטלים תרופות משתנות (בעיקר מסוגAce-Inhibitors), חולי סוכרת או נשים בהריון, צריכים להיוועץ ברופא לפני תחילת השימוש במוצר שמכיל ארגינין. 


גל ציון-פור - תזונאי B.SC- יועץ תזונה ברשת ישראלבודי

עורך: גיל גרנות - מאמן ויועץ בריאות וכושר. מרצה בבית הספר למאמנים "שיאים" באוניברסיטת ת"א בנושא תוספי תזונה. ומייסד רשת ישראלבודי.

 

References

1.       Richard E. Klabunde.  Cardiovascular Physiology Concepts, Vascular Function. Chapter 5.

2.       Thomas M. Chiang, Virginia W. Rasberry.  Effect of Nitric Oxide on Platelet Progeneitor Growth, Posttranslational Modification of Protein, and Function.  The Open Nitric Oxide Journal, 2008.  1-4 

3.       Alberto F.Obregon.  Creatine a Practical Guide.  Nutritional Supplements Nwesletters, 2007.  Chapter 9, 72. 

4.       Phil Dash, Nitric Oxide.  Basic Medical Sciences, St.George’s, University of London, 2003.

רוצים לשמוע עוד על תוכנית התזונה והאימונים עם צוות המומחים שלנו? השאירו לנו פרטים ונחזור אליכם לשיחה ראשונית ללא עלות !