ברוכים הבאים לתחרות המזון של "ישראלבודי"! 

בכל פעם נסקור שני מזונות, הנפוצים בתפריט התזונה של מתאמנים, נשווה ביניהם ונחליט מי מהם עדיף לצריכה. 

אז קדימה לדרך!

נתחיל בהבהרה קטנה:

למרות שחלקנו נוטים להחליף באופן תדיר את השימוש בחומוס ובטחינה, אם בממרח על הסנדביץ', או אכילתם לצד מזונות אחרים,

הגדרתם הבסיסית על ידי אנשי המקצוע (בקבוצות המזון) היא שונה, ולכן בכלל לא בטוח שהם יכולים להחליף אחד את השני.   

החומוס שייך למשפחת הקטניות (יחד עם עדשים, שעועית, אפונה, פול, תורמוס).  

הטחינה הגולמית, העשויה משומשום, שייכת לקבוצת השומנים האיכותיים (יחד עם אבוקדו, שמן זית, שמן קנולה, אגוזים ושקדים).

לקטניות יתרונות רבים, לדוגמא: הן עשירות בסיבים תזונתיים, בעלות אינדקס גליקמי נמוך, מכילות כמות משמעותית של ויטמינים מקבוצה B (בעיקר ויטמין B1, ויטמין B2 ווטימין B3), אינן מעובדות כמו הדגנים בתעשייה, ולכן שומרות על ערכיהן הטובים מן הטבע. 

השומשום (טחינה) שייך לקבוצת השומנים החד והרב-בלתי רוויים.  השומן הבלתי רווי עשוי להפחית את רמות ה- LDL-C (נשא של כולסטרול שנוטה לשקוע על דפנות העורקים), במיוחד כאשר נצרך במקום שומן רווי ושומן טרנס, ומשתתף במאזן הדלקתי/אנטי דלקתי בגוף.   

הטחינה עשוייה מגרגירי שומשום קלופים, קלויים וטחונים, בעוד הטחינה מהשומשום המלא עשוייה גם מקליפת גרגיר השומשום (ולכן מכילה גם סיבים תזונתיים).

מכיוון שהחומוס והטחינה התעשייתיים מכילים כמויות גבוהות של חומרים משמרים ושומנים, ערכנו השוואה בין חומוס בהכנה ביתית (מגרגירי חומוס טחונים) לבין טחינה גולמית (משומשום מלא).

* ערכים ל- 100 גרם

קלוריות וחלבון

כמות הקלוריות בטחינה הגולמית גבוהה בהרבה מזו שבחומוס הביתי, בעיקר בשל כמויות החלבון והשומן הבלתי רווי הגבוהות.

שומנים

בטחינה הגולמית יש כמות שומן גבוהה בהרבה מזו שבחומוס, אך הסירו דאגה מלבכם מכיוון שרוב השומן בטחינה הוא שומן חד-בלתי רווי ורב-בלתי רווי.

חומצות שומן בלתי רוויות מפחיתות את רמות ה- LDL-C (נשא של כולסטרול שנוטה לשקוע על דפנות העורקים), במיוחד כאשר נצרכות במקום שומן רווי ושומן טרנס.  זהו רק יתרון אחד שלהם בגוף האדם.   

פחמימות וסיבים תזונתיים

הטחינה הגולמית מכילה קצת פחות פחמימות לעומת החומוס הביתי. 

חשוב מכך, כאשר בוחנים לעומק את הטחינה הגולמית (משומשום מלא), מגלים שהיא מכילה גם כמות כפולה של סיבים תזונתיים.

סיבים תזונתיים תורמים לתחושת שובע לאורך זמן, שומרים על פעילות תקינה של המעיים, עשויים להפחית רמות כולסטרול ושומנים בדם.   

ויטמינים ומינרלים

סידן- הטחינה הגולמית מכילה כמעט פי 3 סידן מאשר החומוס הביתי.

סידן הוא מינרל חיוני לשמירה על מסת העצם ועל תפקוד תקין של השרירים ומערכת העצבים.  חשוב לציין כי סידן נספג טוב יותר כאשר מגיע מן החי (מוצרי חלב וגבינות, סרדינים) מאשר מן הצומח (טחינה, ברוקולי, כרוב, פרג)   

ברזל– בטחינה הגולמית יש פי 4 ברזל לעומת כמות הברזל בחומוס הביתי.

הברזל הוא מרכיב חיוני בחומר הנושא חמצן - ההמוגלובין. כמו כן מהווה הברזל מרכיב חשוב באנזימים רבים, והוא מעורב בקליטת חמצן על-ידי התאים (בעיקר בזמן מאמץ) ובהפיכת הסוכר בדם לאנרגיה.   

גם כאן חשוב לציין שברזל נספג טוב יותר בגוף האדם כאשר מגיע מן החי (בעיקר בשר ודגים) מאשר מן הצומח. 

אם בכל זאת תרצו לייעל את ספיגתו של הברזל מהצומח (טחינה) הוסיפו לה מעט לימון, או ירקות שעשירים בוויטמין C (גמבה או פלפל אדום לדוגמא). 

מגנזיום- גם בערכי המגנזיום הטחינה מנצחת, עם ערכיפ גבוהים פי 10 מבחומוס הביתי.

למגנזיום חשיבות רבה בתהליכי הרפיית וכיווץ שריר.  מגנזיום הוא מינרל החיוני לבקרת הפעילות התוך-תאית, ליצירת עצמות ושיניים ולהעברת אותות עצביים. הוא מפעיל אנזימים רבים ויש לו חשיבות בהעברת סידן ואשלגן דרך קרום התא. 

אשלגן- כמותו בטחינה הגולמית הינה כמעט פי 3 לעומת החומוס הביתי.

האשלגן חשוב במיוחד לשמירת האיזון החשמלי על פני התא.  לאשלגן חשיבות רבה לתקשורת בין התאים השונים של מערכת העצבים ולתקשורת שבין עצב ושריר.  כמו כן האשלגן חשוב בתהליכי העברת מסרים וחומרי מזון אל תוך תא השריר.  האשלגן שומר גם על תפקוד תקין של שריר הלב. 

מהפן הבריאותי והתזונתי, הטחינה הגולמית מנצחת את החומוס הביתי!

הטחינה אמנם עתירה בקלוריות, אך היא מכילה שמנים המסייעים לגוף, היא עשירה בחלבון, בסידן, בברזל, אשלגן, מגנזיום ואפילו בסיבים תזונתיים (הטחינה מהשומשום המלא)- ולכן היא מנצחת בקלות בדו-קרב,

ומבטיחה את דרכה לארוחה הבאה שלכם....