כולסטרול (Cholesterol) הוא  תרכובת אורגנית שומנית הנמצאת בקרום התא אצל כל היונקים.  לכולסטרול חשיבות רבה בתהליכי ייצור  שונים בגוף.

הכולסטרול בגוף מגיע מ-2 מקורות:

כולסטרול אנדוגני – כולסטרול המיוצר בגוף בתאי הכבד , שהוא רוב הכולסטרול הגוף בדרך כלל(תלוי בדיאטה-פירוט בהמשך).

כולסטרול אקסוגני – כולסטרול שמקורו במזון שאנו צורכים.

נוטים לחשוב שמה שגורם לכל המחלות הוא כמות גבוהה של כולסטרול שאנו מקבלים מהמזון שאנו צורכים אך זה לא מדויק.  הכבד שלנו מייצר כולסטרול בכל מקרה, וכשאנחנו צורכים יותר כולסטרול מהאוכל, הכבד מייצר פחות כולסטרול.  כמובן שזה לא אומר שאפשר לצרוך כולסטרול ללא הגבלה.  מה שיותר חשוב הוא כמות הטרנספורטים (נשאים) של כולסטרול בזרם הדם: HDL ו-LDL שבהם נדון בהמשך.

1.  יצירת הורמונים סטרואידים כמו טסטוסטרון ואסטרוגן .

2. תורם ליצירת קרום שעוטף את התעלות העצביות שעוברות בגוף(קרום המיאלין).

3. מאפשר את תפקודם של חלקים מסוימים בגוף, ובכללי תפקוד תאי תקין.

4. חשיבות ביצירת מיצי המרה וויטמינים  מסוימים (כמו ויטמין A).

רבים מכם בטח שמעו על הכינויים הללו מההורים, חברים, טלוויזיה, רופאים ועוד , אך למעשה אלה לא סוגים של כולסטרול ,אלה סוגים של ליפופרוטאינים (סוגים של חלבון) והם בנויים מליבה של שומנים וכולסטרול המוקפת במעטפת.  אלה הם בעצם הטרנספורטים (נשאים) של הכולסטרול עצמו בזרם הדם.  חשוב לציין שקיימים נשאים נוספים לכולסטרול בגוף, אך לא נרחיב עליהם במאמר זה.

1. הכולסטרול ה"רע"

(LDL -  Low Density Lipoproteins) – ליפופרוטאין זה הוא בעצם זה שאחראי על ההובלה של הכולסטרול מהכבד אל שאר חלקי הגוף.

ל-LDL יש צורה בשם patternB שנחשבת יותר אתרוגנית ומהווה גורם סיכון חשוב בהתפתחות מחלת טרשת העורקים.

2. הכולסטרול "הטוב" (HDL- High Density Lipoproteins)

 ליפופרוטאין זה מבצע פעולה הפוכה לLDL, כלומר הוא מחזיר את הכולסטרול מהתאים בגוף בחזרה לכבד.  אחת מתכונותיו היא היכולת שלו לנגוד התחמצנות של הכולסטרול והוא מפנה את הכולסטרול מזרם הדם. 

מחקרים הראו ש-HDL (בעיקר בעזרת אנזים שנמצא בHDL הנקרא paroxonase), יכול למנוע התחמצנות של LDL, דבר שיכול להוביל לירידה בפגיעה בתאי האנדותל בכלי הדם, שבין היתר נגרמת עלידי הLDL המחומצן.

HDL יכול גם כן להתחמצן, דבר שיגרום לפגיעה ביכולתו להחזיר את הכולסטרול לכבד ובנוסף יגרום לתופעה הנקראת macrophages (תא המסלק חלקיקים זרים מנוזלי הגוף) ובעצם לצבירת כולסטרול .יותר מזה ,oHDL  (HDL מחומצן) הוא בעל רעילות עצבית והוכח שהוא משחק תפקיד בזמן תחילת התכווצות עורקים ש"תורמת" להיווצרות מחלת לב עורקית. עוד משהו מעניין בקשר למחלה זו הוא שנבדקה האפשרות שהורמונים מסוימים כמו אסטרוגן (הורמון נשי למרות שנמצא גם בגברים בכמות זעירה) בתוספת פרוגאסטין יכול לעזור במניעת המחלה. 

נחשו מה?  הורמונים אלה הורידו את רמת הכולסטרול הכללית , בנוסף הורידו את רמת ה-LDL והעלו את רמת הHDL-!  זו גם כנראה הסיבה שנשים מוגנות יותר מפני מחלות עורקים עד לתקופה שבה יורדת משמעותית רמת האסטרוגן בגופן (בגיל המעבר).

1.שומנים רב-בלתי רוויים 

שומנים רב-בלתי רוויים הם שומנים שבהם מספר הקשרים הכפולים בין הפחמנים גדול מאחד.

מאכלים לדוגמא ,המכילים שומן מסוג זה: אגוזי מלך, שמן סומסום, דגי ים צפוני, שקדים, שמן קנולה, טחינה ועוד.

שומן זה אינו משפיעה בצורה משמעותית על היחס של HDL\LDL. שומן מסוג זה מהווה מקור ליצירתם של חומצות שומן מסוג אומגה 3 ו-6 החיוניות לגוף. הגוף לא מסוגל ליצרם לבד.

2.שומנים חד-בלתי רוויים

שומנים חד-בלתי רווים הם שומנים שמכילים קשר כפול אחד. מאכלים לדוגמא , המכילים שומן מסוג זה: אגוזים, שמן זית , אבוקדו ועוד.

שומנים מסוג זה מורידים את רמת הLDL.

1.שומן רווי

 סוג שומן שאין בו קשרים כפולים.  השומן הרווי נראה כמגביר יצור טסטסטרון בגוף, אך מומלץ שכמותו לא תעלה על 30% מכמות השומן שאנו צורכים.

מקורות לשומן רווי: בשר ,ביצים ,חלב ועוד.

שומן זה מעלה את רמת הLDL ובכך "תורם " לסיכוי שלנו לחלות המחלות לב. רמה גבוהה של שומן זה ושל כולסטרול יכולה להוביל לרמה גבוהה של חומצת מרה במעי הגס או להוביל לחוסר איזון של המטבוליזם של חומצות שומן מסוימות.  כמו כן , שומן רווי יכול "לתרום" להתפתחות גידולים סרטניים .

אך שומן זה הוא לא לגמרי "רע " , מכיוון שהוא מעלה את ייצור הורמון הטסטסטרון בגופינו. כמו כן , אם לשלב שומן זה עם שומנים אחרים בכמויות נכונות ,ניתן לבטל חלק מהשפעותיו הרעות.

 2.שומן טראנס

נוצר בדרך מלאכותית בתהליך שנקרא הידרוגנציה (הוספת מולקולת מימן לשמן) על מנת להקשות אותו בטמפרטורת החדר. שומן זה קיים ב: מרגרינה, בורקסים , צ'יפס , חטיפים ועוד.

בדומה לשומן הרווי , הוא מעלה את ה- LDL ויכול להוביל לגידולים סרטניים.

זוהי חומצה שתכונתה החשובה ביותר היא כנוגדת גידולים ושייכת למשפחת חומצות שומן ה רב בלתי-רוויות.  כמו כן, יכולה לעזור במניעת מחלות לב.  מצויה בעיקר בבקר(בשר אדום) ובחלב ובריכוז נמוך בגוף האדם.  בגוף האדם, חומצה לינולאית מחוברת נמצאת ברקמות השריר ובמחסן התת עורי של הגוף.  יש חוקרים שמאמינים שחומצה זו יכולה לעזור ב"מלחמה" נגד גידולים סרטניים.

במחקר אחד, בוא נבדקה רמת ההשפעה של  CLA בסוגי בשר שונים ניראה שבבשר עתיר שומן (30+%) השפעתה נמוכה, כנראה בעקבות הריכוזים הגבוהים של שומן רווי וכולסטרול.  לעומת זאת, בבשר שבו רמת השומן נמוכה יותר (סביבות ה15 אחוז) ההשפעה הייתה גדולה יותר.

כאשר אנו מבצעים בדיקת דם ,ישנם שני דברים שמעניינים אותנו בנושא הכולסטרול:

הכולסטרול הכללי (TC-TOTAL CHOLESTEROL) והיחס בין HDL\LDL.

במצב תקין ,רמת הכולסטרול הכללי בדם תהיה נמוכה מ- mg200.  במצב של מעל  mg200 , עולה הסיכון לחלות במחלת לב כלילית. שימו לב שכל מיליגרם חשוב, כי עם כל מיליגרם עולה הסיכון.

לגבי היחס-HDL\LDL , הרבה פעמים תשמעו מהרופא שצריך להוריד או לעלות אחד מהם אך חשוב שתדעו מהי הסיבה.  מה שהכי חשוב זה היחס בין השניים.  כפי שכבר הוסבר לפני , שניהם פועלים בכיוונים שונים: האחד מוביל את הכולסטרול לרקמות והשני מחזיר אותו לכבד.  כלומר , צריך שיהיה איזשהו איזון בין השניים.  בשביל שיהיה לנו קל ,נגדיר יחס מסוים שאמור להתקיים בין השניים.  היחס התקין הוא 1 ל-4 לטובת ה-LDL , כאשר גם יחס קטן מזה יתאים.  כלומר , אם רמת הHDL שלנו היא 30 ,רמת הLDL תהיה לא גבוהה מ120, עם העדפה לפחות.  במצב הפוך , שבו היחס אינו תקין ,כלומר גבוה מ 1 ל-4 , ישנה סכנה לכך שישאר כולסטרול על הדפנות ,דבר שיוביל למצב של סתימה ובהמשך למחלות לב.

קיים קשר בין השניים.

אם נצרוך יותר כולסטרול מאוכל , הכבד ייצר פחות (הכבד יכול לייצר בערך עד 2 גרם כולסטרול ליום).  ניקח לדוגמא ביצה , שכידוע עשירה בכולסטרול (בסביבות ה210 מיליגרם כולסטרול).  נמצא, שתיסוף של 100 mg/d כולסטרול (מדובר במקרה ועברנו את ה 2 גרם שהוזכרו לפני),יעלה את רמת הכולסטרול הכללית ב 2.2 mg/dL שזה בערך 1% (כמובן מדובר באנשים בריאים שלא רגישים לכולסטרול).  זה יוביל לעליה של  1.9 mg/dLב-LDL ועליה של 0.4 mg/dL ב-HDL.

כפי שניתן לראות ההשפעה נמוכה ביותר (כזכור היחס התקין הוא 1\4 ומעטה לטובת הLDL). כלומר ניתן לראות שצריכת ביצה לא פוגעת ברמות הכולסטרול בגוף. יותר מזה, צריכת ביצה שלמה יכולה להועיל בשל הימצאות של נוגדי החמצון לוטאין וזיאקסאנטין שיכולים להוות מקור מעולה לקרוטינואידים (פיגמנט אדום או צהוב).

לסיכום

ראינו מהוא כולסטרול , מה הם תפקידיו בגוף ומהם סוגי הכולסטרול. נוכחנו לדעת מי הם הליפופרוטאינים (הכולסטרול ה"טוב" וה"רע") ,מהם תכונותיהם ותפקידם בגוף האדם.  ראינו את הקשר בין השומנים שאנו צורכים לבין הכולסטרול והליפופרוטאינים. כמו כן, ראינו איך משפיעה צריכה של כולסטרול ממזון על הגוף והליפופרוטאינים, ושאכילת ביצה זה לא נורא כמו שאומרים!

סימוכין:

1.Department of Nutritional Sciences, University of Connecticut, Storrs, CT 06269,2006. Plasma LDL and HDL characteristics and carotenoid content are positively influenced by egg consumption in an elderly population¹

2.Grocery Manufacturers of America, Washington, DC, USA,2003 Strengthening the role of nutrition and improving the health of the elderly population.

3.Department of Obstetrics and Gynecology Institute of Medical Sciences, University of Toronto and St. Michael's Hospital, Toronto, Ontario, CANADA – M5B ,2003 . Potential role of the interaction between equine estrogens, low-density lipoprotein (LDL) and high-density lipoprotein (HDL) in the prevention of coronary heart and neurodegenerative diseases in postmenopausal women

Mol Chem Neuropathol 1998, 33:139-148

4.Department of Obstetrics and Gynecology Institute of Medical et al,2003, Potential role of the interaction between equine estrogens, low-density lipoprotein (LDL) and high-density lipoprotein (HDL) in the prevention of coronary heart and neurodegenerative diseases in postmenopausal women

5.Department of Obstetrics and Gynecology, University of Toronto, Toronto, Ontario, Canada et al , 2003, Equine estrogens differentially inhibit DNA fragmentation induced by glutamate in neuronal cells by modulation of regulatory proteins involved in programmed cell death

6.Department of Obstetrics and Gynecology Institute of Medical  et al ,2003, Potential role of the interaction between equine estrogens, low-density lipoprotein (LDL) and high-density lipoprotein (HDL) in the prevention of coronary heart and neurodegenerative diseases in postmenopausal women

7.Department of Internal et al,2004, A Review of Scientific Research and Recommendations Regarding Eggs

8.Department of Medicine, University of Manchester, Manchester Royal Infirmary, Oxford Road, Manchester M13 9WL, UK ,2003, The effect of high-density lipoproteins on the formation of lipid/protein conjugates during in vitro oxidation of low-density lipoprotein

9. Department of Nutritional Sciences, University of Connecticut, Storrs, CT, USA ,2004, High intake of cholesterol results in less atherogenic low-density lipoprotein particles in men and women independent of response classification

10. Departments of Biochemistry, Internal Medicine (Gastroenterology) ,2001 , Is the Oxidation of High-Density Lipoprotein Lipids Different Than the Oxidation of Low-Density Lipoprotein Lipids