מאמר זה אינו בא להחליף דעה מקצועית של רופא, דיאטן או כל סמכות רפואית אחרת.  לאחר קבלת תוצאות בדיקת דם מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא המשפחה שלכם לגבי השלכותיהן של התוצאות.

לא פעם, מגיעות אלי פניות בנושא בדיקות הדם, מה בדיוק אומרות האותיות שכתובות על גבי הטופס שקיבלנו מקופת החולים?  מה ההבדל בין ספירת דם כללית לבין כימיה של הדם, למה צמים לפני הבדיקות, ומה אומרות התוצאות.  

המאמר הבא נועד לעשות קצת סדר בבלאגן...

נתחיל מכך שהדם הזורם בגופנו נחלק ל-2 חלקים עיקריים:

א.      המרכיב הנוזלי (פלזמה) – מכילה בתוכה מים (80%-85%), יונים, גזים (חמצן ופחמן דו-חמצני), יסודות קורט ומולקולות אורגניות (גלוקוז, חומצות אמינו, שומנים ופסולת חנקן).

ב.      המרכיב התאי – כדוריות הדם האדומות ותאי דם לבנים.

בניתוח בדיקות הדם, לא אפרט את הערכים הנורמאלים של כל מדד, כיוון שהערכים משתנים ממעבדה למעבדה (בגלל יחידות מידה שונות) וממילא הטווח התקין מופיע על גבי טופס בדיקת הדם.  בכל מדד אציין מה עלול לגרום לרמה גבוהה מעל הטווח הנורמאלי או לרמה נמוכה מהטווח הנורמאלי. 

קחו בחשבון שלעתים נמצא אנשים בריאים לחלוטין שחורגים מעט מהטווח הנורמאלי במדדים מסוימים, מכיוון שהטווח חושב לפי ערך סטטיסטי באוכלוסיה והרי כל אחד מאיתנו שונה במקצת....J

גם לאנשים שעוסקים בספורט יש חריגות במדדים מסוימים, בעיקר בגלל תהליכי פירוק ובנייה מוגברים.  נדון בכך בהמשך.

בד"כ חריגה בכמה מדדים הקשורים זה בזה, תיתן לנו אומדן מדויק יותר לסוג הבעיה, כמובן תוך התייעצות עם רופא מומחה.

נתחיל מהבדיקה השגרתית והנפוצה ביותר שנקראת ספירת דם כללית ומסומנת באותיות CBC(Complete Blood Count).  האלמנטים שנבדקים בתוכה הם המרכיב התאי של הדם ולא הפלזמה:

רמה גבוהה עשויה להעיד באופן כללי על תהליך דלקתי בגוף.  רמה גבוהה מאוד עשויה להעיד על תהליך סרטני בשלב מאוחר שלו.
רמה נמוכה יכולה להעיד על תת-תזונה חלבונית, חסר בויטמינים ומינרלים (B12,ח' פולית,מגנזיום או ברזל).  יכולה להעיד גם על כשל חיסוני או תהליך סרטני בשלב מוקדם שלו. 

כדי לדעת מהי הבעיה נצטרך לבצע אנאליזה מעמיקה יותר לסוגי תאי הדם הלבנים. אנאליזה זו נקראת בשפה המקצועית"דיפרנציאל" או ספירה מבדלת.
בד"כ מבצעים ספירה מבדלת כבר בבדיקה הראשונית, ואז יופיעו המדדים של כל אחד מסוגי תאי הדם הלבנים.

רמה גבוהה עשויה להעיד על עישון, הימצאות בגובה רב, ביצוע פעילות גופנית אירובית, או גידול מפריש בבלוטת יותרת הכליה.  גם ביצוע פעילות גופנית אירובית לאורך זמן יכול להעלות את מס' כדוריות הדם האדומות, בגלל הביקוש לחמצן ע"י רקמת השריר ואיברים נוספים. 
רמה נמוכה יכולה להעיד על דימום, אנמיה המוליטית (הרס כדוריות דם אדומות), אנמיה מחסר ברזל,מלריה או זיהום.  שימו לב, ספורטאים חשופים לאנמיה כתוצאה מחסר ברזל, יותר מאשר האוכלוסיה הממוצעת, מכיוון שהם משתמשים יותר בכדוריות הדם לנשיאת חמצן לרקמות.  לכן ספורטאי חייב להקפיד על צריכה מספקת של ברזל. 

רמה גבוהה יכולה להעיד על התייבשות, או כל מחלה שמעלה את רמת התאים האדומים/הלבנים בגוף.
רמה נמוכה תעיד על דימום, אנמיה או מחלה שמורידה את רמת התאים הללו בגוף.

רצוי שאצל ספורטאים יהיה ערך זה בטווח הגבוה של הנורמה, בגלל שספורטאים (בעיקר תחום האירובי) חשופים לסכנה מוגברת יותר של אנמיה. רמה גבוהה יכולה להעיד על עודף כדוריות דם אדומות מסיבה כלשהי. רמה נמוכה יכולה להעיד על אנמיה, דימום או הפרעה ביצירת הדם. 

הערכים כתובים בטופס כ-Hyper/Hypo Micro/Macro ,, ומעידים על גוון הכדורית וגודלה (יכולים להצביע על אנמיות שונות).

רמה גבוהה יכולה להעיד על קרישיות יתר של הדם או על התייבשות. רמה נמוכה עשויה להעיד על חסר טסיות או עודף נוזל בדם.

נפח גבוה מעיד בד"כ על יציאה לא תקינה של טסיות הדם מתא האב שלהן במח העצם. נפח נמוך יכול להעיד על בעיה בתוכן הטסיות ועל בעיה בקרישיות הדם בגלל זה.

חשוב לציין שבדיקה זו על סמך עצמה אינה משקפת את משק הברזל בגוף.  יחד עם בדיקות נוספות היא יכולה להעיד על בעיה כלשהי.  רמת הברזל בסרום הדם משתנה בין שעות היום ואינה מדויקת כל כך. 
רמה גבוהה שחוזרת על עצמה יכולה להעיד על צריכת ברזל גבוהה בדיאטה, הרס כדוריות דם אדומות, מלריה או פגיעה גנטית בחלבון הנושא ברזל בגוף (טרנספרין).
רמה נמוכה עשויה להעיד על מאגרי ברזל נמוכים לאורך זמן, צריכת ברזל נמוכה בדיאטה, איבוד ברזל מוגבר בזיעה, בשתן ובצואה (בעיקר אצל ספורטאים) או בהריון.

זוהי בדיקה אמינה יותר למשק הברזל בגוף לאורך זמן.
רמה גבוהה יכולה להעיד על ייצור גבוה של פריטין בגלל פגיעה גנטית, חוסר פינוי של עודפי ברזל או גידול בכבד.
רמה נמוכה יכולה להעיד על דלדול מאגרי הברזל בכבד ובשריר.

כל העוסקים בספורט, גם אם הנכם בריאים, הקפידו לבצע בדיקות דם מדי שנה עד שנתיים.  התמקדו בעיקר במדדים היכולים להצביע על סיכון לאנמיה (משק הברזל בגוף, כמות ההמוגלובין וכדוריות הדם האדומות). רצוי שערכים אלו יהיו בטווח הנורמלי הגבוה אצלכם כיוון שאתם חשופים יותר מהאדם הממוצע לאנמיה בעיקר מחסר ברזל. 

גל ציון-פור - תזונאי B.SC- יועץ תזונה ברשת ישראלבודי

גיל גרנות - מאמן ויועץ בריאות וכושר. מרצה בבית הספר למאמנים "שיאים" באוניברסיטת ת"א בנושא תוספי תזונה. ומייסד רשת ישראלבודי.

לחלק ב' - לחץ כאן