אחרי שסקרנו בחלק א' את בדיקת הדם שסורקת את המרכיב התאי של הדם, נעבור לבדיקת המרכיב הנוזלי של הדם- הפלזמה.

חשוב לציין שרמתם של המרכיבים הכימיים בנוזל הדם מושפעת בצורה ישירה מהדיאטה וזו הסיבה שמרבית הבדיקות יבוצעו לאחר צום של 8-12 שעות.

1. Albumin

החלבון השכיח ביותר בזרם הדם.  האלבומין מיוצר בכבד ותפקידו לשאת  חומרים בדם (חומצות שומן,הורמונים ועוד) ולשמור על לחץ אוסמוטי תקין בנוזלי הגוף. רמה גבוהה יכולה להצביע על התייבשות. רמה נמוכה יכולה להצביע על מחלות כבד, תת-תזונה חלבונית כתוצאה מספיגה לקויה או  צריכה נמוכה של חלבון בדיאטה, בצקת ואיבוד אלבומין כתוצאה מכוויות או דימום.

2. Glucose

רמת הסוכר בדם. ערך גבוה (היפרגליקמיה) יכול להעיד על בעיות הורמונליות שונות, דלקת בלבלב, צריכת   יתר של מזון או על מחלת הסוכרת. ערך נמוך (היפוגליקמיה) יכול להעיד על בעיות הורמונליות שונות, תזונה לקויה, הזרקת כמות עודפת של אינסולין או גידול מפריש אינסולין בלבלב. 

3. אלקטרוליטים (Na,K,Ca,Cl,P)

רמת הנתרן, אשלגן, זרחן, סידן וכלור בסרום הדם. האלקטרוליטים משקפים 3 אספקטים בגוף: אוסמולריות הנוזלים, פוטנציאל הממברנה התאית וצפיפות העצם.  כל בעיה באחד מהאספקטים הללו, תתבטא ברמות שונות של אלקטרוליטים בדם ולכן לא נרחיב על כך בפורום זה. ספורטאים שעוסקים בתחום האירובי חייבים להיות מודעים למאזן האלקטרוליטים בגופם בגלל איבוד רב בזמן הפעילות.  

4. (Blood Urea Nitrogen) BUN

בדיקה לתפקוד הכליות, שאחראיות לפינוי האוריאה  (שתנן) מהדם. ערך גבוה יכול להעיד על כשל לבבי (שגורם להפחתת זרימת דם לכליות), צריכת חלבון מוגברת, מחלות כליה, איבוד דם או התייבשות.  אצל אנשים שמתאמנים וצורכים כמות חלבון גבוהה, הערך יכול להיות בטווח הגבוה הנורמלי או שתהיה חריגה מעטה מעל הטווח.  ערך נמוך יכול להעיד על מחלות כבד, תזונה דלת חלבון או שתיית יתר של נוזלים.

5. (C-Reactive Protein) CRP

חלבון המיוצר בכבד ומשויך למערכת החיסון.  הוא מגיב  בעת מפגש עם חיידקים ולכן מהווה מדד לזיהום חיידקי ולדלקת שמתפתחת כתוצאה מכך.

מחקרים אחרונים מראים שערך גבוה במקצת עשוי להעיד על התפתחות טרשתית  בכלי הדם ולהגברת סיכון למחלות לב וכלי דם. ערך גבוה מאוד יצביע על מחלה זיהומית או סרטנית.    

6. CPK (Creatine-Phospho Kinase)

אנזים שאחראי ליצירת אנרגיה בשריר.  הוא  בעצם מטעין מולקולות ATP מקריאטין.  בזמן פעילות גופנית, האנזים דולף מעט לזרם הדם ומעיד בעצם על פגיעה (שמתרחשת באופן טבעי) ברקמת השריר.  לכן, אצל אנשים שמתאמנים גם אירובי וגם אימוני כוח, רמת האנזים בדם עשויה להיות גבוהה מהנורמה.  אבל, כאשר רמת האנזים בדם גבוהה במאות אחוזים מהטווח הנורמלי, או כאשר האדם אינו מתאמן יש לבצע בדיקות מעמיקות יותר.  

7. פרופיל שומנים- הרכב השומנים בזרם הדם.  נחלק לכמה סוגים:

א. (Total Glyceride) TG- רמת הטריגליצרידים הכללית בדם. רמה גבוהה יכולה להעיד על שחמת הכבד, היפותירואידיזם,  תזונה  עשירה בשומן או בפרוקטוז (סוכר הפירות), דלקת בלבלב או מחלת כליה.    

ב. (Total Cholesterol) TC- רמת הכולסטרול הכללית בדם. רמה גבוהה קשורה בסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם,  סוכרת או בעיות בכיס המרה. 

ג. (High Density Lipoprotein) HDL- "הכולסטרול הטוב" בפי העם. ה-HDL אחראי לנשיאת הכולסטרול מהתאים ופינויו מזרם הדם, בחזרה אל הכבד. הוא "מגן" מפני התפתחות מחלות לב וכלי דם.  רמה גבוהה אינה מזיקה בד"כ ומתקבלת כתוצאה מפעילות גופנית לאורך זמן, ואצל נשים לפני גיל המעבר.  (לאישה בד"כ יש רמות גבוהות יותר מלגבר).

ד. (Low Density Lipoprotein) LDL- "הכולסטרול הרע" בפי העם.  ה-LDL אחראי לנשיאת הכולסטרול מהכבד, בזרם הדם אל עבר התאים.  כאשר רמתו גבוהה, לכולסטרול יש נטייה לשקוע בדפנות כלי הדם וליצור התפתחות טרשתית.  ערך גבוה יעיד על סיכון מוגבר לפתח מחלות לב וכלי דם. ערך נמוך יעיד על תזונה לקויה או בעיה בספיגת מזון.

8. תפקודי כבד

 בבדיקות אלה בוחנים מספר אנזימי כבד שכל אחד מהם מצביע על בעיות אחרות:

א. (Alkaline Phosphates) ALP- אנזים זה מופרש מהכבד ומשפיע בעיקר על העצם.  צריך לקחת בחשבון שנטילת תרופות מסוימות עלולה לעוות את תוצאות הבדיקה. ערך גבוה יכול להעיד על מחלת כבד, מחלת עצם, אלכוהוליזם, אנמיה, חסימת דרכי מרה, והיפר-פראתירואידיזם.  ערך נמוך יכול להעיד על תת-תזונה או מחסור בחלבונים.

ב. (Alanine Transaminase) ALT- נקרא לפעמים גםSGPT.  אנזים שמעורב במטבוליזם חומצת האמינו אלאנין.  משמש בעיקר להבחנה בין סוגי צהבת שונים וערך גבוה מעיד על בעיות כבד. 

ג. (Aspartate Amino Transferase) AST- נקרא לפעמים גם SGOT. אנזים שמצוי בעיקר בשרירי השלד והלב, בתאי הכבד ומעט ברקמות אחרות.  ערך גבוה יכול להצביע על נזק לשריר ופעילות גופנית (נפוץ בקרב ספורטאים בשל  תהליכי פירוק ובניית שריר מוגברים), התקף לב, מחלת כבד, אנמיה המוליטית, זיהום או כוויות חמורות.

ד. (Gamma Glutamyl Transpeptidase) GGT- אנזים שמצוי בעיקר בכבד, בדרכי המרה ובכליות.  ערך גבוה יכול להעיד על מחלת כבד, חסימת דרכי מרה או כשל לבבי. 

ה. Bilirubin- תוצר הפירוק של המוגלובין.  פיגמנט שאחראי לצבע הצהוב בזמן מחלת צהבת, ולצבעה החום של הצואה.  קיימות 2 בדיקות: בילירובין ישיר ועקיף. ערך גבוה בבילירובין ישיר יצביע על חסימת דרכי מרה או מחלת כבד.ערך גבוה בבילירובין עקיף יצביע על הרס כדוריות דם אדומות, אנמיה חרמשית, תגובה לעירוי דם, או דימום נרחב. ערך נמוך הוא בד"כ טעות בבדיקה או מתקבל כשיש רמת שומנים גבוהה בדם.     

לסיכום:

ישנם כמה ערכים שעשויים להיות גבוהים מהטווח הנורמלי אצל אנשים שעוסקים בספורט.  למשל: רמת האנזים CPKורמת האנזים AST- בגלל תהליכי פירוק ובניה מוגברים ברקמת השריר.

לעתים רמת ה-BUN תהיה גבוהה אצל אנשים שצורכים כמות חלבון גבוהה. 

גל ציון-פור - תזונאי B.SC- יועץ תזונה ברשת ישראלבודי

גיל גרנות - מאמן ויועץ בריאות וכושר. מרצה בבית הספר למאמנים "שיאים" באוניברסיטת ת"א בנושא תוספי תזונה. ומייסד רשת ישראלבודי.

לחלק א' - לחץ כאן